האם להתעלם מההתראה המנהלית שקיבלת?

בעת האחרונה משרד העבודה והרווחה (התמ"ת) ערך ביקורות רבות אצל מעסיקים, בדבר עמידתם בחבות מכוח דיני העבודה. בעקבות הביקורת, וככל שעולה חשד כי בוצעו הפרות של דיני העבודה, נמסרת התראה מנהלית למעסיק או למנכ"ל בהתאם להפרה והממצאים.

מתוכן התראה מנהלית עולה, וזאת בזו הלשון: "התראה מנהלית זו איננה דרישת תשלום או עיצום כספי". כאן טמונה המלכודת. לכן, ברצוני לחדד מספר דברים בנוגע להתראה מנהלית, שעל-פניו אינה גוררת בגינה ענישה. אם כך, האם כדאי לפנות לבודק שכר מוסמך להשלים את המסמכים הנדרשים כך שממצאי החקירה ייבחנו בהתאם למדיניות האכיפה של מנהל ההסדרה והאכיפה מיום 07.04.2016?

התשובה היא חד משמעית, כן. גם אם נראה כי אין כל ענישה אופרטיבית בגין ההפרות, בהחלט מומלץ לפנות לבודק שכר מוסמך לצורך תיקון ההפרות ותשלום הזכויות שנפגעו לפי ממצאי החקירה. חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, אשר מכוחו המשרד המפקח מטיל את העיצום הכספי, מאפשר הטלת עיצום כספי במקרים של הפרה נמשכת או הפרה חוזרת. המעסיק מגלה תמרורי אזהרה כבר במועד קבלת התראה המנהלית, זאת מאחר שממונה עיצומים כספיים כבר בגוף המסמך מציין את הדברים הבאים:

  • אם תמשיך להפר את ההוראה המפורטת בסעיף 2 תימסר לך דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת. בהפרה נמשכת ייתווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
  • אם תחזור ותפר את ההוראה בתוך שנתיים מיום מסירת התראה זו, תימסר לך הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת וכן ייתווסף על העיצום הכספי, שהיה ניתן להטיל בשלה אילו הייתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי הקבוע בחוק.

נמסרת התראה מנהלית

כידוע, עת נמסרת התראה מנהלית, נקוב בה סכום העיצום אותו ניתן להטיל בשל ההפרה. ברוב המקרים לא יהיה ניתן לבטל התראה מנהלית. לאור המהות והמשמעות של עיצום הכספי וכן מטרת ההתראה המנהלית, מדובר בענישה "על תנאי". ביטול התראה יהיה במקרים בהם המעסיק לא ביצע את ההפרה או שמא מעשיו אינם מהווים הפרה. יחד עם זאת, ניתן להקטין את גובה העיצום הכספי המופיע בהתראה המנהלית, דהיינו להקטין את העיצום הכספי "על תנאי". אם בעתיד תחזור ותבצע את אותה ההפרה, יוטל העיצום הכספי בשל ההפרה הנוכחית וכן העיצום הכספי "על תנאי" המופיע בגוף ההתראה המנהלית.

חשיבות רבה לטפל בתיקון ההפרות והשלמת המסמכים

מכאן, כי יש חשיבות רבה לטפל בתיקון ההפרות והשלמת המסמכים וכן להשתדל להקטין את העיצום הכספי "על תנאי". יודגש, כי ביצוע הפרה הוא לא תמיד מעשה ידו של  המעסיק, אשר רוצה לפגוע בזכויות העובד, אלא במקרים רבים הדבר אינו תלוי בו. לא זו אף זו, כאשר העובד מקבל את המגיע לו מכוח החוק, גם אם באיחור, הרי זה מקטין את סיכוי התביעה בבית הדין לעבודה של העובד לזכויות מכוח חוקי העבודה.

לסיכום

רוצה לומר, אם אינך רואה את הבעיה, אינך מרגיש שגזירה מעותדת מרחפת כחרב מעל ראשך, אין זה אומר שהבעיה אינה קיימת. נוכחנו לדעת שהזנחת העניין של התראות מנהליות אינה מועילה. טיפול מקצועי של בודק שכר מוסמך יכול להוביל לביטול ההתראה או להקטנת העיצום הכספי, אשר היה ניתן להטיל לולא היה מדובר במקרה ראשון של הפרה. ניתן לקבל ייעוץ מקצועי באשר למניעת הישנות ההפרה בעתיד וכן להתייעל בעניין חשבות שכר בכלל. מי שכבר פנה לבודק שכר מוסמך לקבל שירות, נוכח לגלות כי שירותו של בודק שכר אינו דומה לשירותו של אף בעל מקצוע בתחום שכר עבודה או חשבות שכר.

לבקוביץ סרגיי - בודק שכר מוסמך

לבקוביץ סרגיי

כלכלן, משפטן, בודק שכר מוסמך

תאריך פרסום:

מאמרים נוספים בנושא

טופס 161 – מאמר דעה

האם  חלה חובה על מעסיק למסור טופס 161 בכל מצב? לדעתי לא ואסביר למה. ראשית, מהו טופס 161 – זהו טופס, בהתאם לכותרתו, שבו המעסיק

אישור בודק שכר מוסמך

במסגרת הגברת האכיפה של דיני עבודה, מכוח חוק להגברת האכיפה, מבצע משרד העבודה ביקורות אצל מעסיקים בדבר עמידתם בדרישות של חוקי העבודה. הביקורות מתמקדות בחוקים