מדיניות אכיפה מנהלית של חוקי עבודה

כמעט בכל הזדמנות, כשמנהל הסדרה ואכיפה של משרד העבודה פונה אליך, מוצע לך שממצאי החקירה ייבחנו בהתאם למדיניות האכיפה. הפנייה יכולה שתהיה בעקבות תלונה של עובד, חקירה יזומה או מסירת נתונים על ידי המל"ל.

מה היא מדיניות האכיפה של מנהל ההסדרה והאכיפה?

מדיניות האכיפה היא ניתוב המשאבים, תוך התמקדות באמצעות קביעת סדרי עדיפויות בטיפול בתלונות ופניות שמגיעות למנהל, וכן באמצעות התמקדות בהפרות שכר שיש בהן פוטנציאל גבוה לפגיעה בזכויות עובדים. ברצוני להתמקד בדברים שעשויים להיות חשובים לכם ואלה שיעזרו להתמודד עם הליך האכיפה או למנוע את הדברים על הסף.

לעניין סדרי עדיפויות בטיפול בתלונות נקבעו שני דברים עיקריים:

  1.  מתן עדיפות לחקירה בעקבות תלונה או מידע בדבר חשד להפרה כלפי עובדים חלשים.
  2. תלונה או פנייה הקשורה להפרה שתוקנה או הופסקה, בטרם הגיעה לידיעת המנהל לא תטופל (למעט מקרים בהם מדובר בהפרה רוחבית, במפר חוזר או שההפרה תוקנה בעקבות הליך משפטי). חשובה ההוראה במקרה שמתעורר חשש להפרה אצלכם כמעסיקים וכן ישנו חשש שהדברים לא יובאו בפניכם, אלא ישירות למשרד התמ"ת. זהו הסימן שיש לטפל בעניין באופן מידי, תוך הסתייעות בגורם מקצועי – בודק שכר מוסמך.

בהתאם למסמך, יישום המדיניות יתאפשר במצבים בהם אישר ממונה על עיצומים כספיים שהתקיימו תנאי הסף הבאים:

  1. המעסיק הפסיק את ההפרה ותיקן אותה ככל שהיא ניתנת לתיקון.
  2. לעניין התיקון ניתן אישור של בודק שכר מוסמך.
  3.  מנהל התאגיד אישר בחתימתו כי הפסיק ותיקן את ההפרות וכן ננקטו אמצעים למניעת הישנות ההפרות.

סעיף 2 למסמך מתייחס למיקוד פעילות האכיפה וקובע, כי אם אין אינדיקציה ראשונית על כוונה להפר את הוראת החוק, המנהל לא יטיל עיצום כספי ולא ימציא התראה מנהלית. דוגמה למקרים בהם נלמדת חוסר  כוונה של המעסיק להפר, היא מקרה של אי תשלום מלוא הסכומים המגיעים לעובד, אך הסכום שלא שולם אינו עולה על 5%. עוד דוגמה, תשלום שכר באיחור, אך כך שהאיחור לא יעלה על 7 ימים קלנדרים.

ישנם מקרים בהם מעשה אחד מהווה 2 הפרות או יותר. במקרה של מעשה כאמור, יינתן עיצום אחד או התראה אחת. הסנקציה תינתן לפי מדרג ההפרות בהתאם לתוספת השנייה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, והכל  בכפוף למספר חריגים המפורטים במסמך. הפחתת עיצומים כספיים

מקרים בהם הופרה אותה הוראת חוק כנגד מספר עובדים

במקרים בהם הופרה אותה הוראת חוק כנגד מספר עובדים, כברירת מחדל, יוטלו העיצומים בגין כל ההפרות בנפרד. לצד זה, ישנם מקרים בהם תוטל סנקציה אחת. ראשית, אם מדובר בהוראת חוק שעצם הפרתה אינה מקימה חזקה של כוונת הפרה כלפי כל אחד מהעובדים (רשימת ההוראות מצויה בנספח ב'). שנית, כאשר אין אינדיקציה ראשונית המעידה על כוונה להפר את ההוראות כלפי כל אחד מהעובדים. אם כך, בהפרות או צירופי הפרות המצויות ברשימת ההוראות המפורטת בנספח ב', יוטל עיצום על כל הפרה בנפרד, למעט אם יוכיח המעסיק תום לב או טעות כנה, שאז יוטל עליו עיצום אחד. בדיקה תקופתית על ידי בודק שכר מוסמך

כפי שניתן לראות, מצד אחד, לא מדובר בראייה של הדברים בשחור-לבן. מצד שני, רצוי לבצע בדיקות תקופתיות בתחום השכר ודיני העבודה בארגון. מטרת הבדיקות היא להימנע מהטלת סנקציות בגין הפרות הוראות של דיני העבודה. אם מתנהלת כנגדכם חקירה, נמסרה התראה מנהלית או הוטל עיצום כספי, המסמך בהחלט יכול לסייע בהתמודדות עם סיטואציה לא פשוטה זו.

לבקוביץ סרגיי - בודק שכר מוסמך

לבקוביץ סרגיי

כלכלן, משפטן, בודק שכר מוסמך

תאריך פרסום:

מאמרים נוספים בנושא

טופס 161 – מאמר דעה

האם  חלה חובה על מעסיק למסור טופס 161 בכל מצב? לדעתי לא ואסביר למה. ראשית, מהו טופס 161 – זהו טופס, בהתאם לכותרתו, שבו המעסיק

אישור בודק שכר מוסמך

במסגרת הגברת האכיפה של דיני עבודה, מכוח חוק להגברת האכיפה, מבצע משרד העבודה ביקורות אצל מעסיקים בדבר עמידתם בדרישות של חוקי העבודה. הביקורות מתמקדות בחוקים