בתחילת שנת 2022 פנה למשרדנו קבלן בנייה, כאשר בהתאם לסיכום מצב תיק חקירה נמסרו לחברה כוונה להטיל עיצום כספי (על סך 36,560 ₪) וכן התראה לפי סעיף 14 לחוק להכברת האכיפה. לאחר הפנייה פעל משרדנו לצורך החלת מדיוניות האכיפה בעניין החברה. בוצעה השלמת מסמכים בהתאם לדרישת משרד העבודה, אך, מאחר שאחת ההפרות הייתה אי תשלום שכר מינימום המשרד סירב לבטל את העיצום.
העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה
אי תשלום שכר מינימום בעניין זה התייחס לקיזוז סכומים מהשכר האחרון בתלוש גמר חשבון, כך שאי תשלום שכר הפך למחלוקת כנה בין המעסיק לבין הקבלן. יתרה מזאת, העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולא טען לאי תשלום של אותו השכר. לאור כך, לא נחה דעתנו עם ההחלטה לפעלנו להגיש ערעור בעניין. לאחר מאמצים בוטל העיצום שהוטל על החברה, אך, מאחר שהשכר טרם שולם באותו המועד, לדעתם, החליט משרד העבודה להטיל עיצום כספי (40,000 ₪ לערך) על מנכ"ל החברה בהמשך למסירת התראה למנכ"ל.
התוצאה אליה הגענו הייתה מעל המצופה
למרות שכלל התוצאות שהושגו בתיק הן מצוינות בהתאם לנסיבות ואופי פעילות המעסיק, משרדנו לא הסכים עם התוצאה והמשיך לפעול עד להודעת ביטול כל העיצומים בתיק של אותו המעסיק. רק לאחר שהתוצאה הסופית הניחה את דעתנו סיימנו לפעול בתיק. מיותר לציין כי התוצאה אליה הגענו הייתה מעל המצופה ולשביעות רצונו של המעסיק.
