בודק שכר מוסמך ותפקידו

בעקבות פסק הדין בעניינה של איילת שמואלוב (נגד בנק הפועלים) בשנת 2006 והמלצות ועדת היגוי לאכיפת חוקי העבודה מאפריל 2006, קיבלה ממשלת ישראל החלטה מתוך מטרה אחת: צמצום הפערים החברתיים. במרץ 2007 פורסמו הוראות החשב הכללי במשרד האוצר בנושא הגנה על זכויות עובדים המועסקים בידי קבלני שירותים בתחומי שמירה, אבטחה וניקיון. בינואר 2008 פורסם צו הרחבה לפנסיה חובה.

בעקבות שינויים דרמטיים אלה נחקק בסופו של דבר החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, בשנת 2011. אלא שעם כניסתו לתוקף נוצר למעשה רושם מוטעה, לפיו החוק נועד להעצים את אחריותו של מזמין השירות בנוגע לעובדים בחצרו המועסקים על ידי קבלן שירות. בפועל, החוק מטיל על כלל המעסיקים במשק את האחריות לעמידתם בדרישות חוקי העבודה הספציפיים המנויים בתוספת השנייה לחוק, המחולקים לשלוש רמות חומרה. החוק אף מוסיף ומגדיר את אחריותו האישית של מנכ"ל התאגיד המעסיק, וכדי לאפשר אכיפתם של דיני העבודה לפי החוק, הוגדרו עיצומים כספיים בטווח שבין 5,120 ₪ ל-35,800 ₪, בהתאם לחומרת ההפרה. ניתן לבקש להקטין את העיצומים לאחר שהוטלו, בבקשה מנומקת ובתנאי שהתקיימו התנאים הנדרשים.

על פי החוק, הטלת אחריות על מזמין השירות לא יוצרת יחסי עבודה בין עובד הקבלן לבין מזמין השירות. מכאן שאחריותו של מזמין שירות מתייחסת לקשת צרה יותר של חוקי העבודה, המתייחסים לנושאים כמו דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר. בנוסף מוטלת אחריות מנהלית, אזרחית ופלילית על מזמין השירות: האחריות המנהלית מאופיינת בעיצומים כספיים גבוהים במיוחד; האחריות האזרחית מאפשרת תובענה כספית של עובד קבלן כלפי מזמין השירות גם בהיעדר בין הצדדים יחסי עבודה; האחריות הפלילית מאפשרת הרשעה וקנס.

בעקבות החוק משנת 2011 נולד גם מקצוע חדש – בודק שכר מוסמך. על בודק השכר הוטלה משימה אחת עיקרית: הוא אמור לסייע בפיקוח על תשלום מלוא הזכויות לעובדי קבלן השירות מצד אחד, ולספק הגנה למזמין השירות מפני אחריות אזרחית מצד שני, באמצעות ביקורות תקופתיות.

בפועל, ומפני שעיצומים כספיים מוטלים גם על מעסיקים שאינם קבלני שירות או מזמיני שירות, החל מאוגוסט 2019 רק בודק שכר מוסמך רשאי לתת אישור בדבר עמידה בדיני העבודה. בנוסף, בודק שכר מוסמך יתן את אישורו, וזאת, גם לעניין תיקון הפרות של דיני העבודה. בודק שכר יסייע גם בהגשת בקשה להפחתת העיצום הכספי או לביטול התראה מנהלית. 

כאמור, כלל המעסיקים חשופים למרות החוק. נקודה מעניינת היא שלפי הוראות החוק, כריתת חוזה הפסד, בדומה למקרה של שמואלוב ובנק הפועלים, מהווה תנאי לקיום האחריות של מזמין השירות, ובמקרה הזה ביקורת תקופתית של בודק השכר לא תעמוד כהגנה. האם הוראות החוק יורחבו בדרך זו או אחרת על מעסיקים עובדי כוח אדם? האם מעסיקים שהם מעסיקים עובדי כוח אדם חשופים לאחריות הזהה לזו של מזמיני השירות? זוהי בהחלט נקודה למחשבה, אך אני סבור שלא רחוק היום בו נראה בפסיקה הישראלית השוואה בין שני המצבים האלו.

לסיכום, ובעוד שאנחנו מעכלים את כניסתו של המקצוע החדש לשוק, מוטב יהיה אם המעסיקים יפנו לבודק שכר מוסמך לקבלת ייעוץ, סיוע והכוונה בכל הנוגע לשמירה על דיני העבודה, ובפרט על הסעיפים הספציפיים המנויים בחוק. ככל שהפנייה למומחה תתבצע בשלב מוקדם יותר, כך ניתן יהיה לצמצם את החשיפה לעיצומים. בנוסף, גם אם תהיו חשופים בגלל חטאי העבר, העונשים ייקבעו תוך התחשבות ברצונכם לעבוד בהתאם להוראות דיני העבודה.

פולבקוביץ סרגיי

תאריך פרסום: